כיצד פאות ומדי ב’ הולכים ביחד? כל מה שחשוב לדעת!

מצד אחד צה”ל מבקש מכולם להתגייס ואף בשנים האחרונות יש שיח ער על כך שאין לאפשר לבחורי ישיבה להשתמט. מצד שני, ניתן לשמוע על לא מעט בחורים טובים בעלי פאות, שמקבלים מהצבא תשובה שלילית. הצבא אינו באמת מעוניין שכולם יתגייסו, אלא יוצא מנקודת הנחה שחלק ניכר מאותם בעלי פאות יערימו קשיים – הרבה פעמים שלא בצדק ולצד אפליה כואבת. כאשר זה המצב יש לשים לרגע את האגו בצד ולחפש דלת אחורית. כאן ניתן להיעזר בפנייה לרשתות החברתיות בחיפוש אחד סיוע מבפנים (לא פעם נמצא מי שיידע להגיש עזרה), ואף אפשרי להיעזר בייצוג משפטי. מהי אם כן תמונת המצב המורכבת של צה”ל מול הזרם הדתי, ומה ניתן לעשות כאשר נתקלים מול קשיים? לרשותכם מידע עדכני!

צבא ודת יחסים מורכבים

רבים טוענים שהצבא עובר אט אט תהליך של הדתה, אך מנגד לא קשה למצוא דעות מנוגדות, דעות שגורסות שהצבא אינו מקבל את כולם ואף מקשה על אורח החיים של חיילים דתיים. מצד אחד ישנו גדוד הנח”ל החרדי שבנוי מ100% גברים, אך מצד שני עשרות אלפי חרדים (כרבע מסך הבחורים בגיל המתאים) נמנעים מלשרת. מצד אחד חייל שמקיים אורך חיים דתי רשאי להאריך פאות ולגדל זקן, אך מצד שני רבים מעידים על קשיים בנושא. מצד אחד צה”ל מאפשר לבני ישיבות לשרת רק כ17 חודשים, אך מצד שני ניתן למצוא אינספור בחורים מהציונות הדתית שתופסים פיקוד בחוד החנית. מכאן שאין ספק שהמצב מורכב ומצריך רגישות לצד התאמה. 

מאמצים לצד יעדים

אומנם מדי פעם ניתן לשמוע על מגוון בחורי ישיבה שהצבא דחה ללא סיבה טובה, אך מנגד ניתן למצוא שהמצב חיובי ואף שצה”ל משקיע לא מעט כספים על מנת לסייע בתהליך הקליטה. כמו כן, ראוי לציין שהרוב הגדול של בחורי הישיבה מבקש להתגייס, ובמקביל צה”ל מתחזק שלל מסגרות שירות ייעודיות הן עבור דתיים והן עבור חרדים. עם זאת, נכון להיום מספר המתגייסים החרדים עדיין אינו תואם את יעדי הגיוס שהוגדרו, כך שעוד יש דרך ארוכה, וזאת למרות שב2014 חוק הגיוס עודכן באופן שמונע מתן פטורים בקלות יתרה. 

משיגות פטור על רקע דתי

מי שמבקשת להשתמש בקלף של דתייה כדי להימנע משירות, מוצאת הליך פשוט. אם הנערה בעצמה דתייה, או אם הנערה מגיעה ממשפחה דתייה, כך שהגיוס פוגע בתפיסה ובערכים של המשפחה, רק צריך לחתום על תצהיר. תצהיר זה צריך להיות חתום ע”י שופט או דיין וניתן להגישו (באמצעות מסירה אישית או דואר רשום) כבר מגיל 16 וחצי (בהתאם לתאריך העברי), ועד כ90 יום ממועד הגיוס. פה נציין שאם נתקלים בקשיים, פנייה לעו”ד צבאי בהחלט עשויה לסייע. עוד בהקשר לכך נציין שלעיתים צה”ל מזמן לעבור ועדת דת, וזאת כדי לבחון לעומק האם אכן מדובר בנערה שמקיימת אורח חיים דתי, כלומר כיום יותר קשה מבעבר להשיג פטור בגין רקע דתי. 

הצבא מסרב לגייס? פנו לעו”ד צבאי!

לעומת מקרה שבו ניתן לפנות אל עורך דין צבאי כדי להשיג פטור משירות צבאי, טוב לדעת שגם ניתן להיעזר בעורך דין צבאי עבור מקרה הפוך, עבור מקרה בו מבקשים לשרת בצבא, אך הצבא בשל סיבותיו מחליט שלא לגייס, ולו כי הוא חושב שמדובר בנער גבעות שלא יצליח להתיישר. מכאן שאם נמצאים במצב הזוי בו ללא סיבה מוצדקת מקבלים סירוב, טוב לדעת שיש מה לעשות. בנקודה זו רבים עשויים לתהות מדוע לעשות מאמץ להתגייס, ופה נמצא שגיוס מסייע לחוש שייכות, מונע תחושת התמסכנות ובמקביל מייצר תחושת גאווה ומסייע לסלול עתיד טוב יותר (רבים בתחום התעסוקה מעניקים נקודות זכות לאנשים שטרחו לשרת בצבא). שורה תחתונה? המצב בין דת לצבא עדיין מורכב, ועל כן טוב לדעת שבעת הצורך ייעוץ משפטי מהווה כתובת מבטיחה.